הורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מעלה נקודות משבר רבות אשר באות לידי ביטוי בכל שעה בחיי היומיום ובכל תחומי החיים. הפרעת הקשב והריכוז פוגשת אותנו, ואת ילדינו, בכל שלב ובכל מקום, החל מרגע ההתעוררות בבוקר, ההתארגנות לבית הספר, הכנת שיעורים, בילוי עם חברים ומשפחה, הרגלי אכילה, התכוננות לשינה ועוד. זהו מצב מתמשך אשר מלווה בתחושות כבדות ולחצים, ופעמים רבות אנחנו, כהורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, שואלים את עצמנו "איפה טעיתי?", "מה הבעיה עם הילד שלי?", "איך יכול להיות שהוא לא מצליח?".
האשמה עצמית, אכזבה ולחצים נפשיים הופכים להיות חלק מהשגרה שלנו כהורים.
חשוב שנזכור כי הפרעת הקשב והריכוז הן אינן אשמתו של איש, אך הן מחייבת התערבות וסיוע שיאפשרו לילד לצמוח ולהצליח.
כמה דברים שחשוב שתדעו:
מהי הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז (ADHD – Attention Deficit / Hyperactivity Disorder) נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, וביטוייה נפרסים על פני כל תחומי החיים: עולמם הרגשי, ההתנהגותי והלימודי של הילדים הלוקים בה.
זוהי הפרעה התפתחותית כרונית אשר מוגדרת כלקות המאופיינת על ידי קשיי קשב, התנהגות אימפולסיבית ותנועתיות יתר. מחקרים שונים מצביעים על כך שמבין הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, כשני שליש לוקים גם בפעלתנות יתר. בנוסף, נמצא כי כ-5%-10% מהילדים בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו.
ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב, יכולים להיכלל באחת משלוש תתי קבוצות:
קשיי קשב.
- היפראקטיביות ואימפולסיביות.
- הסוג המשולב – מלווה בתסמינים הקשורים לקשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
ילדים אלו מוסחים בקלות רבה, מתקשים למלא אחר הוראות פשוטות ולתכנן את פעולותיהם, הם חסרי מנוחה ותזזיתיים, ועל כן לרוב הם נוטים להגיב באימפולסיביות, חוסר סבלנות, רגזנות, התפרצויות זעם ועוד.
הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער פוגעת ביכולת להפריד בין הגירוי לבין התגובה ולהפעיל עכבות על הדחפים. ועל כן היא מקשה להעריך טוב יותר את המצב ולהגיב לו באופן רציונאלי והגיוני יותר, לקבוע סדרי עדיפויות, להבחין בין עיקר וטפל ולשלוט בכעסים ורגשות.
התחום החברתי:
בתחום החברתי, נמצא כי ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים לקיים חיי חברה בריאים ומוצלחים. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר יכולת ללמוד ולקרוא קודים חברתיים בסיסיים, ביטול עצמי ודימוי עצמי נמוך, חווית דחייה, בדידות, נידוי חברתי ועוד. קשיים אלו מביאים לתסכול רב אצל הילד ודרכי ההתמודדות שלו פעמים רבות באות לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית, וכחנות, רגזנות יתר, ניסיון לשלוט בחברים, התבודדות ועוד. כמו כן, נמצא שילדים אלה נוטים להתנהגות ילדותית ולחשיבה אגוצנטרית בכל הנוגע ליחסים עם אחרים ומתקשים לפתח יכולות הבנה והכלה של האחר, לגלות ערנות לצרכיו ולהבין את מהות ההדדיות ביחסים עמו.
כך מתפתחים פערים רבים הניכרים גם בתחום החברתי וביכולת לרכוש מיומנויות חברתיות המותאמות לגילם.