כתב: בועז ענבר- פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. מטפל בקבוצות במכון, מאבחן, מדריך הורים.
מכירים את זה שאתם הולכים ברחוב עם הילד.ה שלכם ופתאום נשמע פיצוץ של בלון והילד.ה שלכם מגיב בחרדה רבה ונבהל מאוד?
או שאולי כשהילד.ה שלכם רוצה לתת לכם חיבוק, והחיבוק הזה מאוד מאוד חזק וארוך?
שתי הסיטואציות האלו הן תגובות האופייניות לילדים עם קשיים בויסות החושי.
פעוטות וילדים עם הפרעה בוויסות החושי נמצאים במצב של התמודדות שלילית מול העולם. בעלי רגישות-היתר מוצפים בקלות ובאופן תדיר ומתקשים להירגע (בעוצמה ו/או במשך); ואלו בעלי תת-הרגישות בונים תמונת עולם דלה וחלקית מהגירויים סביבם וכפועל יוצא נותרים מרוחקים או מנותקים מהמתרחש.
בשני אופני התגובה, היכולת להיעזר בדמות המטפלת על מנת להירגע או להתחבר לחוויות בעולם על מנת לעבד אותן, מוגבלת. כך מתפתחת חוויה של חוסר ביטחון בעצמי ובַּדמויות המטפלות כדמויות ממתנות, מרגיעות ומסייעות.
מעגל הקסמים השלילי:
ילדים המתקשים להתחבר לחוויות ולעבד אותן נקלעים למעגל קסמים שלילי.
החוויות הללו מציפות תחושות רבות ולא מובַנות אך מאחר והן נותרות ללא מענה תחושות ההצפה וחוסר המובַנות גוברות וכן הלאה. זהו מעגל קסמים אינסופי, שנובע מהפרעה בוויסות החושי ומקשה על יצירת תקשורת בטוחה, בניית הביטחון העצמי ועוד. במקום זאת, נוצר אצל הילד תסכול ותחושת איום מתמשכים, הפוגעים בסופו של דבר בתחושת השליטה שלו וביכולת להפנים אמון בסיסי בעולם. תהיה לכך השפעה מכרעת על גישתו להתנסויות עתידיות מעתה ואילך, שכן הוא בא אליהן בחוסר ודאות ורמות חרדה גבוהות יותר.
ההקשר החברתי:
כאן מתחיל הסיפור החברתי המורכב של ילד עם קושי בוויסות החושי. הוא מגיע להתמודדות החברתית כאשר תחושת המסוגלות שלו נמוכה משל אחרים, הביטחון העצמי כבר פגוע במידת מה ומידת החרדה גבוהה יותר. הוא ניגש לאינטראקציה החברתית בחוסר ביטחון בולט. יתרה מכך, וזהו משהו הנשכח לא פעם, הוא גם ניגש אליה בחוסר ניסיון בולט. בעוד ילדים אחרים ללא הפרעה בוויסות החושי, הצליחו להתאמן בתסכול (קטן או גדול) ולספק לעצמם מרחב תמרון להתמודדות עימו, הוא לא. הוא נותר פגיע מאוד לתסכול (קטן כְּגדול) ברמת התגובה החושית, ההתנהגותית והרגשית וכן במרחב התמרון שלו לעיבוד והתמודדות עימו.
לרוע המזל, הסיפור (החברתי בפרט) מסתבך עוד יותר. הילד סיגל לעצמו כבר בשלב מוקדם שני דפוסי פעולה על מנת לנכס לעצמו מידה מסוימת של תחושת שליטה וביטחון – הימנעות או השתלטות. אלו מנגנוני הגנה והישרדות בסיסיים, הנראים כפתרון קסם מיידי עבור הילד, כיוון שהם יוצרים תחושת שליטה מדומה ואפס תסכול, אך המחיר החברתי ארוך הטווח שלהם כבד.
מחיר הקושי בויסות חושי:
קשיי הויסות החושי אשר הובילו את הילד לאיבוד תחושת השליטה והמסוגלות, יוצרים בידוד סביב הילד ומרחיקים ממנו ילדים המעוניינים במשחק הדדי עימו, כיוון שהם פוגשים התנהלות 'לא חברתית' ו-'לא מתחשבת' לכאורה.
חשוב שנבין ונזכור שזו אינה כוונת הילד בעל הפרעת הוויסות החושי.
הוא פועל בעולם ללא מיומנויות חברתיות שילדים בקבוצת השווים שלו הצליחו לרכוש הודות להתמודדויות מווסתות יותר עם תסכול ותחושת אמון פנימי גבוהה יותר בעולם. התוצאה הכואבת היא ילד המשווע למשחק עם ילדים, אך פועל באופן שמנוגד לכמיהה שלו עצמו. הוא עדיין זקוק לפונקציה מווסתת שתלווה אותו ותעזור לו – כאן נכנס הטיפול.
קצת דוגמאות מהחיים
הנה שתי דוגמאות קצרות הממחישות התמודדות מוכרת אצל ילדי המכון טרם הטיפול: דני, בן 9 מתואר על ידי הוריו כילד רגיש מאוד מגיל צעיר. דברים רבים 'הקפיצו אותו'- רעש של אופנוע ברחוב, מגע מאחור היה מבהיל אותו מאוד וכו'. הוא למד (וגם הוריו) להימנע ממקומות כאלו שכן הבהלה שחש הייתה עוצמתית. כיום, הוא נמנע ממשחקים תחרותיים, מעדיף משחקי דמיון ולא הולך לאירועים כיתתיים. הוא נחשב לילד בודד בכיתה ועל אף שילדים היו מעוניינים בחברתו, הוא אינו ער לכך. לעומתו, דנה, ילדה בת 9, מתוארת על ידי הוריה כילדה רגישה מאוד מגיל צעיר. דברים רבים 'הקפיצו אותה' והכניסו אותה להתקפי זעם כבר מגיל ינקות. המים במקלחת לעולם לא היו נעימים לה, היא אהבה רק מגע חזק וכאב לה שניסו לסרק או לספר אותה. היא דרשה שליטה בכל דבר בסביבתה על מנת שדברים לא יפריעו לה או ירגיזו אותה. במשחק חברתי כיום, היא מוכנה רק לחוקים שלה ושום דבר חוץ מניצחון שלה לא מתקבל (אי-הסכמה ו/או הפסד מובילים להתקף זעם עוצמתי), היא רוצה להיות ראשונה בכל משחק ולא מוותרת לחברותיה גם כאשר הן מפצירות בה. בנות כיתתה נוטות להזמין בנות אחרות למשחק איתן אחר-הצהריים ודנה מרגישה דחויה מבלי להבין מדוע.
לסיכום, התנהלותם החברתית הלקויה של ילדים היא פעמים רבות תולדה של הפרעה בוויסות החושי מגיל מוקדם מאוד וניסיון לשרוד איתה בעולם. הפרעה זו פוגעת מגיל צעיר בבניית אמון בעולם ובדמויות המטפלות ומערערת את תחושת השליטה של הילד בעצמו ובעולם.
בגילאי בית הספר (ובכלל בחיים) רוב האינטראקציות החברתיות מכילות רגעי תסכול רבים, החל מהמתנה בתור (במשחק או בשיחה), דרך התמודדות עם תחרות, ניצחון והפסד וכלה בהתמודדות עם חוסר הסכמה. הילד עם הקושי בויסות, פועל באופן חברתי השאוב מניסיון ליצור שליטה והרגעה אל מול תחושות פנימיות מציפות – להימנע או להשתלט. כתוצאה מכך, הוא נתפס ונחווה באופן לא הדדי ולא מותאם לאינטראקציה החברתית עם בני גילו. משם הדרך לתחושת דחייה וחוסר התאמה חברתית קצרה.