ת"א
רופין
עיקר הפעילות הוא סביב משחקים חברתיים. משחקים אלו מכילים בתוכם את הקודים החברתיים ואת אותן המיומנויות שהילד צריך לרכוש בשלב זה בחייו. הילד נתקל בדילמות וקונפליקטים כמו איך בוחרים משחק, איך מציעים לילדים להצטרף למשחק, איך מצטרפים למשחק שילדים אחרים כבר משחקים, איך מחליטים מי מתחיל ואיך מסכימים על החוקים.
הסיטואציות שנוצרות בזמן אמת מאפשרות למנחים ללמוד את דפוס ההתנהגות שגורם לילד קושי חברתי. המנחים יכולים להשפיע על אותן התנהגויות ולספק הזדמנות לילד לרכוש מיומנויות חברתיות מתאימות בקבוצת בני גילו, לפתח תודעה חברתית ולווסת התנהגויות חברתיות כמו אימפולסיביות, תוקפנות ורגזנות.
לדוגמה, אם ילד יציע לילד אחר לשחק ויתקל בסירוב, הסירוב יכול להתפרש כדחייה כללית ('הוא לא רוצה לשחק איתי'), המנחים יתערבו ויראו כי הסירוב יכול לנבוע מסיבות אחרות. התערבות זו תאפשר לילד לפתח למידה ומודעות חברתית.
היכולת של המנחים לאפשר לילד להבין בזמן אמיתי מהי האינטראקציה שמתקיימת בינו לבין ילדים אחרים מאפשרת לו לרכוש כישורים חברתיים יעילים. התערבות כזו מצליחה לשנות את החוויה הראשונית של הילד ומאפשרת לו להתנסות בחוויה מתקנת.
למעבר לקריאה על בעיות חברתיות אצל ילדים
לקות למידה היא תסמונת רב תחומית שאינה קשורה רק לתחומי ביה"ס אלא למכלול התנהגותו של הילד. תלמידים לקויי למידה וקשב הם לרוב בנים ובנות בעלי אינטליגנציה תקינה, הנקלעים למצוקות אישיות וחברתיות מכיוון שלקות הלמידה והקשב משפיעה ונוכחת בתחומי החיים השונים.
הסטטיסטיקה מראה כי בין 50 ל– 60 אחוזים מהילדים עם לקויות למידה וקשב חווים קשיים חברתיים. ילדים אלו נוטים להתקשות בהבנה של מצבים חברתיים ונקלעים לעימותים רבים עם הסביבה. מכיוון שהם מפרשים לא נכון קודים חברתיים, הם עלולים להעליב או להיעלב בקלות, ואף לפתח חוויה בסיסית ש"כל העולם נגדם" .
- שיקום תחושת המסוגלות והדימוי העצמי באמצעות חוויה חברתית חיובית.
- ללמד את הילד "לדבר את עצמו" במקום "להתנהג את עצמו".
- טיפוח היכולת לפתח קשרים חברתיים ותודעה חברתית.
- ויסות התנהגויות כמו אימפולסיביות, תוקפנות ורגזנות.
- הקניית מיומנויות חברתיות וכלים לפתרון בעיות תקשורת בחיי היומיום – בהתמודדות עם הורים, מורים וחברים.
- הקניית ביטחון ורגיעה בתקשורת עם הסובבים את הילד.
- מיכה וחילוץ מ"קורבנות" חברתית.
- חיזוק ושיקום הדימוי העצמי של הילד או הנער: "אני יכול".
- ילדים בעלי קשיים חברתיים.
- ילדים שאובחנו אצלם לקויות למידה וקשב: ADD, ADHD, דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה.
- ילדים מסתגרים בודדים ומתבודדים.
- ילדים שהם קורבנות חברתיים או נדחים ע"י חבריהם.
- ילדים בעלי לקויות תקשורת בתפקוד גבוה – אספרגר, לקות למידה לא מילולית (NVLD)