כתב: בועז ענבר- פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. מטפל בקבוצות במכון, מאבחן, מדריך הורים.
מכירים את זה שהאטיקט של הבגד "משגע" את הילד?
שחם לו מאוד גם בחורף הקר?
המגע עם מים או חול מרתיעים אותו?
הוא רגיש במיוחד לרעשים?
ברוכים הבאים לעולמם של החיים עם רגישות חושית מוגברת! (או בשמם הפורמלי יותר – קשיים בויסות החושי).
ויסות הוא שם כללי ליכולת של אדם לנהל את עצמו מבחינה רגשית והתנהגותית באופן המותאם לסביבה ולמצבים שונים בתחומי החיים. פן אחד מבין יכולות הויסות השונות, הוא יכולת של ויסות חושי, או ליתר דיוק, קושי בויסות חושי (לעיתים נקרא גם קושי בעיבוד החושי).
מהו ויסות חושי?
היכולת לויסות חושי קיימת ברמה מזערית אצל תינוקות ומתפתחת עם השנים. ליכולת זו מצטרפות במהלך ההתפתחות יכולות הויסות הרגשי וההתנהגותי. הכוונה בויסות חושי היא היכולת של החיישנים שלנו, החושים שלנו, להעביר מסרים בצורה מדויקת ומותאמת, ככל הניתן, לגבי גירויים חיצוניים (מגע, רעש) ופנימיים (רעב, עייפות). מחקרים מעריכים כי 15% מהילדים סובלים מבעיה שלו קושי בויסות חושי או הפרעה בויסות החושי ברמה כזו או אחרת.
קיימים שני סוגים של קושי בבעיית ויסות חושי אצל ילדים:
- רגישות יתר – ילדים אצלם המסרים עוברים בצורה עוצמתית מדי.
- תת רגישות – ילדים אצלם המסרים מתפספסים ולא נקלטים.
רגישות יתר אל מול תת רגישות
הראשונים, בעלי רגישות היתר, חווים את העולם בצורה חיה יתר על המידה. תחושת רעב היא 'קטסטרופה', הטיקט של הבגד בלתי נסבל, להירטב באמבטיה זו חוויה מבעיתה, בלון שהתפוצץ הוא טרגדיה וכן הלאה. השניים, בעלי תת-הרגישות, חווים את העולם דרך החושים בצורה קהה יתר על המידה וכדי שמשהו יירשם הם זקוקים לגירוי עוצמתי ביותר. הם נהנים מגרימת רעש חזק ופיצוץ בלונים, אוכל עם טעמים בולטים או שילובים תמוהים, הם הולכים בחורף עם כפכפים וחולצה קצרה; בגן השעשועים הם חסרי "פחד" וגם לא נראה שכואב להם כפי שהיינו מצפים מנפילות או מכות (ולכן הם גם לא לומדים להעריך סכנה כראוי).
ישנם יותר ילדים עם רגישות יתר מאשר תת רגישות, אך ההפרדה בין שני הטיפוסים אינה תמיד חד משמעית וישנם ילדים המאופיינים ברגישות-יתר ובתת-רגישות יחדיו (בתחומים מסויימים ישנה רגישות יתר ובתחומים אחרים קיימת תת רגישות).
אבחון ויסות חושי
אבחון של הפרעה בויסות חושי יכול לסייע להורה ולילד להתמודד טוב יותר עם קושי בויסות חושי. אבחון ויסות חושי אצל ילדים נעשה אצל איש מקצוע מתאים (רופא, פסיכולוג או מרפא בעיסוק עם מומחיות בתחום של הפרעות בויסות החושי), אשר בהערכה ראשונית או באבחון מקיף בוחן את התפקוד הראשוני ואת מהלך ההתפתחות.
איך נזהה הפרעה בויסות חושי?
סַימנים שונים מגבירים את הסיכוי כי קיים קושי של החושים לספק חיווי מווסת ומאוזן יחסית. כאלה עשויים להיות (אם כי לא בהכרח יעידו על בעיית ויסות חושי אצל ילדים): הטמפרמנט של הילד, סף התסכול והיכולת להירגע או להיעזר בהרגעה, עוצמת ומשך ההתפרצויות, דפוסי הירדמות ושינה, קצב ושלבי השגת אבני הדרך המוטוריות, התמודדות עם מעברים וכניסה למסגרות ועוד. סימנים נוספים שנראים לעיתים כשוליים יכולים להעיד על חוסר איזון במערכת החושים הרחבה, כמו למשל: רגישויות ואלרגיות שונות, נוזלים באוזניים ו/או דלקות גרון חוזרות, אסטמה של העור, סרבנות למוצץ ועוד.
עם הזמן והשנים, קושי בויסות חושי מתמתן באופן משמעותי, אך מופיע בצורה אחרת, ויתבטא בויסות הרגשי וההתנהגותי. קושי בויסות חושי יבוא לידי ביטוי בתגובות חסרות פרופורציה לחוויות מתסכלות ומרגיזות או התנהגות חסרת מודעות לסביבה. ללא טיפול ותשומת לב רבה לקשיים אלו קיים הסיכון להתפתחות הפרעות נוספות בעתיד (הפרעת קשב וריכוז, הפרעות מצב-רוח וחרדה, הפרעות אכילה, התמכרויות ועוד). לפיכך, כדאי להתחיל ולטפל בבעיית ויסות חושי בגיל צעיר דרך אבחון ויסות חושי אצל ילדים ועבודה עם מרפא בעיסוק, תזונאית, פסיכולוג וכיוצ"ב.