ת"א
רופין
גידול ילד עם לקויות למידה מצריך השקעה נפשית רבה. הורים לילדים עם לקויות למידה נדרשים להשקיע מאמצים רבים ולהכיל סיטואציות יומיומיות מורכבות ומבלבלות.
פעמים רבות עולה השאלה מה אנחנו כהורים, יכולים לעשות כדי לעזור לילד שלנו להתמודד באופן המיטיב ביותר?
ראשית, חיבוק ותחושה מצד ההורה של הבנת הקושי, הכלה ואהבה הם תמיד דרך טובה להתחלה. ילדים עם לקויות למידה זקוקים לתמיכה והדרכה בכל שלב בהתפתחותם.
לאחר מכן, זהו את מוקדי החוזקות שלו ועודדו אותו על מאמציו הרבים, שוחחו איתו על מהות הלקות והסבירו לו את משמעותה. שימרו על קשר הדוק ורציף עם הצוות החינוכי והתייחסו ללימודים בפרופורציה.
זיכרו! חשוב מאוד שלא להעמיס לחצים מיותרים על הילד, ולעודד אותו לקחת חלק בפעילויות חברתיות.
מהן לקויות למידה:
לקות למידה, המוגדרת כיום כהפרעת למידה, מתייחסת להפרעות נוירו-התפתחותיות הכוללות "מיומנויות שלא התפתחו". הפרעת למידה עלולה להקשות על שימוש במיומנויות אקדמיות ולייצר קשיים בלמידה, כגון חוסר דיוק או אטיות, מאמץ רב בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות, קשיים בהבעה בכתב, קשיים בשליטה במושג המספר, עובדות מספריות, חישובים וקשיים בהסקה מתמטית.
הלקות תבוא לידי ביטוי כאשר הילד יתקשה לעמוד בדרישות הלימודיות המצופות ממנו בהתאם לגילו, וזאת מבלי שנראות סיבות אחרות המסבירות את הקושי בהפגנת ידיעותיו, יכולותיו והישגיו. לצורך מתן אבחנה, על הקשיים להימשך שישה חודשים לפחות. הקושי במיומנויות אקדמיות עשוי להשפיע באופן משמעותי לא רק על התחום הלימודי אלא גם על תחומי חיים נוספים. כאשר ההפרעה מאובחנת יש להגדיר את העוצמה ואת דרגת החומרה של הלקות – חלשה, בינונית או חמורה, וזאת קובעת את מידת ההתערבות הנדרשת ורמת המסוגלות של הילד לפצות על הפערים הנובעים מקשייו.
התייחסות ללקויות למידה כאל הפרעה בעצם שמה במוקד את הפגיעה התפקודית, הקשיים המשמעותיים הנובעים ממנה והקושי להתמודד עמה. זאת בניגוד להשקפה הרואה את הילד כלקוי או כבעל קושי מהותי בו בעצמו.
הקושי של ילדים עם לקויות למידה:
ילדים המאובחנים עם לקויות למידה, במקרים רבים סופגים פגיעה בערך העצמי ובהתנסויות חברתיות ומשפחתיות. פעמים רבות הם לא זוכים לשיקופים חיוביים מסביבתם המשפחתית והחינוכית ובמקום זאת מקבלים מסר לפיו הם אינם מצליחים לפעול באופן הולם ומותאם, מאכזבים ואינם עומדים בדרישות מהם.
לפיכך הם עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך ולחוות זעם, בדידות ורגשי נחיתות. בפן החברתי, נראה אפוא כי הלקויות הנוירולוגיות השונות, כשם שהן מקשות בתחומי הלימוד, כך הן עלולות לשבש, כל אחת בדרכה, את ההתפתחות ורכישת מיומנויות חברתיות. בגיל זה בו הילדים שואפים וזקוקים לקשר חברתי, הקושי בכישורים החברתיים הנדרשים משפיע על הילד בצורה רחבה.
מחקרים מראים כי חלק מהילדים עם לקות למידה מתקשים ליצור קשר עם ילדים אחרים, מתקשים בהבנת מסרים מילוליים בתוך אינטראקציות חברתיות ומפגינים יכולת לקויה בשמירה על קשר חברתי וקרוב לאורך זמן. ילדים עם לקויות למידה לעיתים מתקשים בארגון ההבעה הגלויה והם נוטים לתקשר באמצעות "שפת לקותית" – "שפת הידיים" ההתנהגותית או ביטוי לקוני של מלל קצר. לעיתים קרובות, המסר שמועבר לסביבה דרך ה"שפה הלקותית" שונה מכוונתו של הילד, שכן המניע להתנהגות הגלויה מקורו בלקות שאינה מאפשרת לרצונות תקינים לבוא לידי ביטוי בדרך מיטיבה.
ילדים אלה חווים כישלון בזירה החברתית, והדבר משפיע על איכות חייהם ופוגע בדימוי העצמי שלהם. הערך העצמי של הילד, מהווה מניע חשוב בהתפתחות, ועל כן הוא זקוק לעזרה ותיווך חיצוני שסייע לו לרכוש מיומנויות חברתיות נכונות ומקדמות בסיטואציות חברתיות.